<h1>שבלי הלקט דין גלוח של זקן סימן מ"א</h1>
<h2>דף נח:</h2>
ועל המגלחים זקנם כעין תער במספריים, אינו עובר משום פאת זקן, אבל לוקה משום לא ילבש גבר שמלת אשה, ואפילו שלא במקום פאה, ואפילו על שער של בית השחי ובית הערוה, דקיימא לן, רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, וקי"ל כלישנא בתרא דר' יוחנן בפרק שני נזירין [נ"ט ע"א] דאמר לוקה מדבר תורה, ועל גלוח שער כעין תער מתקן עצמו כעין אשה שאין לה זקן. והר"ר שמחה מאשפירא השיב להר' מאיר ב"ר משה יו"ן, תמונתך לא ראיתי זולתי קול ערב ומראה נאוה שאתה מראה פנים כהלכה, החבר ר' מאיר ברבי משה יפה כיוונת, המעבירין תער על פאת הזקן משני צדדין ומניחין באמצע כיון שהשחיתו שתי שערות עברו בבל תשחית פאת זקנך. השחתה לא משמע כלוי אלא משמע פירושה גילוח בתער או במלקט, כמו שפירשו חכמים לא תשחית יכול אפילו במלקט וכו'. כמו לא תשחית את עצה, וכן אם היה משחית ממנו ענף לא מחייב, או מי שהיה קורע חצי כסותו לא היה עובר בבל תשחית. דדוקא גבי פאת שדה אינו חייב עד שיכלה כדכתיב לא תכלה פאת שדך, וכן גבי מצורע כתיב, וגלח כל שערו אם שייר שתי שערות לא עשה ולא כלום כדאיתא בנזיר פרק ג' מינים [פ"ו ה"ג], אבל כל גילוחין שיעורן בגלוח שתי שערות כדתניא בתוספתא מכות, ואיתא בירושלמי פרק ג' מינין [מ"ב ע"א], יש תולש שתי שערות וחייב עליהן ד' לאוין, משום נזיר, משום מצורע, משום יום טוב, משום מקיף.
